“הסחורה שלי נשארה בעזה”– ראיון עם יצרנית עוצמתית

התקשרה אלי יצרנית מוכשרת
להתייעץ בנושא מסוים,
וסיפרה לי כבדרך אגב
על הסחורה שלה
שנשארה (?) שם בעזה..

מיד עצרתי אותה,
רגע..רגע..
אני חייבת לראיין אותך
כדי שאוכל להעביר לכן
את הסיפור האותנטי שלה.

הנה הוא לפניכן,
במילים שלה:
(היא העדיפה להשאר אנונימית)

“אני משווקת לחנויות כבר הרבה שנים,
אני מייצרת גם בסין, וגם בטורקיה,*
אך את הדגמים שחששתי לייצר בכמויות
ייצרתי כאן בארץ, בעזה.

עבדתי מול ערבי,
כזה, כמו שאת מדיינת..
הוא לא ידע לכתוב בעברית,
אבל לדבר ..אוהו..דיבר רהוט ממש!”

איך היית נפגשת איתו?
לא פחדת?

“בימי שני וחמישי,
היו יוצאות משאיות מעזה עם הסחורה.
ולאחר שעברו בידוק יסודי
במעבר “כרם שלום” ובעוד מחסומים,
הן היו מגיעות לחנות בת”א, בבעלות יהודי
..הם היו חברים..למדו יחד בעבר:(
לשם הייתי שולחת שליח,
כדי לאסוף את הסחורה שלי.

השנה החלטתי שאני מתנהלת בצורה מסודרת,
ולייצר לאט לאט,
כדי לא לגרום לסחורה מיותרת
או לחילופין,
לחסר בדגמים מבוקשים.

לפני חג סוכות האחרון,
ייצרתי כמות קטנה
כדי להתחיל איתה את העונה,

והסתמכתי על ייצור נוסף
שאקבל מיד לאחר סוכות”.

וואו..
ואז במוצאי החג
כשהגיעו השמועות הקשות ל”ע
מיד רצית ליצור קשר עם הערבי?

“לא ברגע הראשון.
בתחילה בכלל לא חשבתי על זה.
הייתי בשוק מהסיפורים העצובים
ובכיתי מאד על אחינו הנרצחים
והשבויים המסכנים.

היום,
זה לא שאני לא חושבת על זה,
זה בהחלט סוג של קושי.
(התפעלתי מהעדינות שבה היא מגדירה
את המצב שבו היא עומדת!)
השארתי שם סחורה בהיקף של 100 אלף ש”ח!
וזה לא רק זה..
לא היו לי בקושי בגדים להביא לחנויות!!

ו..
[אנחה גדולה..]
השבלונות.
השבלונות של הדגמים,
בעיקר.
עבדתי עליהן הרבה מאד!
לקח לי ש-נים לדייק אותן
כדי להגיע לבסיסי גזרות טובות.
כאלה, שהדגמים שמפתחים מהן
יושבים עם שיק מיוחד.

וזהו.
אין מצב שאקבל אותן חזרה.
עכשיו אני צריכה להתחיל הכל מחדש”.

ניסית לתקשר איתו?
“כן.
הוא אמר לי
שהוא ומשפחתו עוברים ל..
לא זוכרת אפילו לאיפה..
וזהו.
לא הייתי מסוגלת לדבר איתו יותר.”

וכאן היא שוב מוסיפה
בכזו עוצמה יהודית:

“כשעולה לי מחשבה,
מה השארתי שם בעזה..
אני מרגישה-
מי אני שבכלל אחשוב על זה..
אין יום שאני לא מתפללת על החטופים!
ומצפה כמו כל עמ”י לבשורות טובות!
בעז”ה.

אין מה לומר,
התפעלתי ממנה מאד!
איזו חזקה!

בשורות טובות!